מודיעין: בני זוג קנו דירה שנרכשה בתרגיל עוקץ, כביכול. בית המשפט קבע: הדירה שלהם!

מה קורה כשאדם טוען שעקצו אותו, ודירתו נגזלה ממנו במרמה? למי שייכת הדירה? לבעלים הנוכחיים שרכשו אותה כדין – או לאדם ממנו היא נגזלה כביכול? 
שאלה זו עמדה במרכז דיון משפטי סוער שהתקיים לאחרונה בשני בתי משפט במקביל - בית משפט השלום בראשון לציון ובבית המשפט המחוזי בבאר שבע .

דירת המריבה שוכנת במודיעין, ונמכרה כדת וכדין לבני זוג נורמטיביים תמורת 1.85 מיליון ש''ח, מהחברה הנתבעת. מתוך סכום זה הספיקו בני הזוג  להעביר לחברה מקדמה על סך 300 אלף ש''ח.

שמו של בעל החברה הנתבעת הוזכר לאחרונה בכתבה בחדשות ערוץ 10  - בה תואר כיצד העביר לרשותו, כביכול, דירות בשווי מיליוני שקלים, מאנשים שפנו אליו לקבלת הלוואות של עשרות עד מאות אלפי שקלים בלבד. 

בעלי הדירה המקוריים של דירת המריבה, טען, במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלו – כי דירתו נגזלה ממנו בהונאה ע"י החברה הנתבעת. עקב כך, המנהל המיוחד שהתמנה לאותם בעלים מקוריים, ביקש, ואף קיבל מבית המשפט, צו מניעה האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכס.

כך נותרו בני הזוג  הנורמטיביים ללא דירה, וללא 300 אלף שקלים ששילמו כמקדמה.

הם פנו, באמצעות עוה"ד עמנואל יוזוק, לחברה הנתבעת ודרשו ממנה כי תפעל לביטול הצו בהתאם להוראות ההסכם שנחתם ביניהם.

אך חרף כך, האיסור על מכירת הדירה נותר על קנו. לדברי עוה"ד יוזוק, בעלי החברה התעלמו מפנייתו, עד שלא נותרה לו ברירה אלא לפנות לבית המשפט המחוזי בבאר שבע - שם טען כי בני הזוג קנו את הדירה בתום לב, לאחר ביצוע כל הבדיקות המשפטיות הנדרשות מקונה, ואף תוך רישום הערת אזהרה בטאבו, כמו גם הערת ברשם החברות - מאחר והמוכרת הינה חברה בע"מ.

"אשר על כן, לרוכשים" כך טען עו"ד יוזוק "אין כל קשר או מעורבות לרכישת הדירה מבעליה המקוריים ולכל הטענות אותם העלה המנהל המיוחד".

כמו כן, ביקש עוה"ד יוזוק מביהמ"ש לקיים את לשון ההסכם בין בני הזוג לבין החברה הנתבעת - ודרש כי יוסרו הצווים שהוטלו על הדירה. רק לאחר דיונים ובקשות רבות נאות בית המשפט להסיר את הצווים ולאפשר את השלמת העסקה שמועדה נדחה בחודשים רבים.

לאחר השלמת העסקה דרשו בני הזוג כי החברה הנתבעת תפצה אותם בגין הנזקים שנגרמו להם. לאחר שהחברה סירבה לפצות את הרוכשים - הגישו בני הזוג תביעה כספית לבית משפט השלום בראשון לציון נגד החברה. עקב הגשת התביעה נגדה, הגישה החברה הנתבעת תביעה נגדית, בה נאמר כי מי שטרפד את מכירת הדירה היו בני הזוג עצמם, ולכן הם אלה שאמורים לשלם לחברה פיצויים.

בפסק דינו, קבע כבוד השופט אבי סתיו מביהמ"ש השלום בראשון לציון כי טענותיה של החברה במסגרת תביעתה שכנגד לא הוכחו, וכי היא זו שאמורה, בשל העיכוב במסירת הדירה, לפצות את בני הזוג.

השופט קבע כי מנגנון הפיצוי ייעשה על פי סעיף בהסכם בין הצדדים, לפיו החברה המוכרת תפצה את הקונים ב-400 ש''ח על כל יום של איחור במסירת הדירה, החל מהיום השמיני לאיחור.

מכיוון שמדובר באיחור של 143 ימים, הפיצוי שנקבע הועמד על  57,200 ש''ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, נקבע, כי החברה הנתבעת תישא בהוצאות המשפט של התובעים, וכן בשכר טרחת עורך דינם, בסך 22,500 ש''ח.

לעניין החשדות בדבר הונאה כביכול שהועלו בכתבה בערוץ 10, יש לציין כי משטרת ישראל התייחסה לפרשיה בכתבה עצמה, וטענה כי פתחה בחקירות סביב כמה פרשיות, העבירה את ממצאיה למשרד המשפטים, אשר החליט לסגור חלק מהן.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לאותה הכתבה ש"לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק שעלו מחקירת המשטרה, התברר כי הראיות אינן עולות כדי עבירה פלילית ומדובר בסכסוך אזרחי במהותו".